מכת חום
עם בוא הקיץ האילתי חיות המחמד נחשפות לסכנה של מכת חום.
מכת חום (היפרטרמיה) היא עליה בחום הגוף מעבר לנקודה שהגוף יכול לסלק את עודף החום או במילים אחרות, הגוף אינו מצליח לקרר את עצמו בעזרת מנגנוני ויסות פיסיולוגיים.
עם עליית חום הגוף כלי הדם ההיקפיים מתרחבים (ללא עליה בנפח הדם בתוכם) דבר הגורם ללחץ הדם לרדת, תהליך שבסופו עלולה להתרחש התמוטטות.
גורמים התורמים לעליית חום הגוף אשר עלולים לגרום למכת חום הם: מזג אויר חם, לחות גבוהה, חוסר אוורור (צפיפות יתר במקום קטן וסגור ביום חם), חשיפה לשמש, מאמץ גופני בתנאים הנ"ל ועודף משקל.
הסימנים הקליניים של מכת חום הם: עליה חדה בחום גוף, נשימה ודופק מהירים, רעידות או תפיסת שרירים והתמוטטות.
סיבוכים אפשריים שעלולים להתרחש הם: בצקת מוחית וקרישת דם בכלי הדם.
מכת חום והתייבשות (איבוד מוגבר של מים מהגוף) הם שני מצבים שונים שהדעה הרווחת בטעות היא שאחד הם. ברוב המקרים מכת חום מלווה בהתייבשות.
גזעי הכלבים בעלי האף הפחוס (בוקסר, פאג, פקינז, בולדוג וכד') רגישים יותר למכת חום מכוון שסילוק החום (או הקירור) אצלם פחות יעיל בגלל מבנה מערכת הנשימה שלהם (מעבר אויר קשה יותר בדרכי הנשימה).
הטיפול המיידי במכת חום הוא קירור הגוף עם מים קרים והעברת בע"ח למקום קריר ומוצל ומשם מיד למרפאה וטרינרית.
מכת חום היא מקרה חירום מסכן חיים המצריך הגעה מיידית למרפאה וטרינרית לצורך טיפול רפואי דחוף. במרפאה בע"ח יקורר חיצונית כנ"ל ופנימית ע"י מתן אינפוזיה קרה. טיפול תומך חיים (החייאה, חמצן, תרופות) ניתן במידת הצורך.
ניתן להימנע ממכת חום ע"י שמירה על כללים פשוטים כגון: שמירת הכלב בדירה ממוזגת או לפחות מקוררת ע"י מצנן. יש להימנע לחלוטין מלהחזיק כלב בגינה במשך חודשי הקיץ החמים גם אם מדובר בגינה מוצלת עם כלי מים. כמו כן אין להריץ את הכלב ביום חם.
יש להשאיר בכל זמן כלי מים זמין לשתיה.