דיספלזיה של הירך – Hip displasia

 

 

דיספלזיה של הירך הינה מצב שבו התפתחות לא נורמלית של מפרק הירך גורמת למפרק בלתי יציב. ככל שהכלב הסובל ממצב זה הולך ומזדקן, הופך המפרק לדלקתי יותר (Arthritis) ועשוי להתנוון עד כדי גרימת נכות מוחלטת של הרגליים האחוריות.

 

הגורם המדויק אינו ידוע אך המצב כנראה נוצר כתוצאה מגדילה מהירה יותר של השלד לעומת השרירים התומכים אותו. קצב הגדילה הלא מאוזן מושפע מגורמים תורשתיים ותזונתיים.

ייתכן וקיימים גם גורמים לא ידועים אחרים המשפיעים על התפתחות המחלה וחומרתה.

 

לא לכל הכלבים הסובלים מדיספלזיה של הירך נגרמת אותה מידה של נזק. המחלה עשויה להיות קלה מאוד ולא לגרום להופעת סימנים כלל או להיות חמורה מאוד ולגרום לנכות בגפיים האחוריות. למרות שבדך כלל המחלה פוגעת בשתי הירכיים, לעיתים היא פוגעת רק בצד אחד.

צליעה ברגל אחורית, הליכה מתנדנדת מצד לצד, גרירה של אחת הרגליים או שתיהן, כאבים בזמן קימה מרביצה, קושי בעליית מדרגות או בעמידה על הרגליים האחוריות וחוסר רצון לקפוץ או לרוץ – כל אלה עלולים להיות סימנים של דיספלזיה של הירך.

למרות שמחלה זו נפוצה מאוד אצל הגזעים הגדולים היא עשויה להופיע בכל גזע.

 

אבחון המחלה נעשה על ידי צילום רנטגן של האגן בהרדמה כללית. יש לבצע צילום אם קיימים הסימנים הקליניים. במידה ורוצים להעריך את מצב האגן בגזעים גדולים כאשר אין סימנים קליניים יש לבצע צילום רנטגן רק אחרי שהכלב בן שנה או יותר.

 

נקודות חשובות בטיפול

 

1. אופן הטיפול משתנה החל מהגבלת הפעילות הגופנית, טיפול תרופתי וכלה בניתוח אשר תלוי בחומרת המחלה. טיפול מתאים עשוי לאפשר לבעל החיים אורך חיים נורמלי למדי.

2. אסור להרביע כלבים הסובלים ממחלה זו!

3. יש לתת את כל התרופות בהתאם להוראות. אנא הודע לרופא הוטרינר אם אינך מצליח לעשות זאת.

4. תזונה – במקרים מסוימים קיים צורך להחליף את המזון הרגיל במזון רפואי מיוחד.

5. פעילות גופנית – במקרים מסוימים קיים צורך להגביל את הפעילות הגופנית.

 

יש ליידע את הרופא הוטרינר באם מופיעים הסימנים הבאים:

• הכלב מראה סימני כאב או צליעה ברגליים האחוריות.

• הכלב מפתח חולשה או צליעה ברגליים הקדמיות.

• הכלב מרבה בהטלת שתן ו/או בשתייה או מקיא.